מעיין אילון אורבך · 4 דקות קריאה
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכולוג/ית, פסיכיאטר/ית - למי לפנות ומתי
אחת השאלות הנפוצות שאני נשאלת, עוד לפני שיחת ההיכרות עצמה, היא 'איזה סוג מטפל/ת אני בכלל צריך/ה?'. זו שאלה לגיטימית לגמרי - התארים בתחום בריאות הנפש בישראל לא תמיד ברורים מבחוץ, וההבדלים ביניהם משמעותיים.
עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת (M.S.W.) הוא/היא בעל/ת תואר שני בעבודה סוציאלית עם התמחות קלינית, מוסמך/ת מטעם משרד הרווחה לספק טיפול נפשי דרך שיחה. פסיכולוג/ית קליני/ת עבר/ה הכשרה אקדמית וקלינית ייעודית בפסיכולוגיה ומוסמך/ת מטעם משרד הבריאות, ולעיתים גם מוסמך/ת לבצע אבחונים פסיכולוגיים פורמליים. פסיכיאטר/ית הוא/היא רופא/ה שהתמחה/תה בפסיכיאטריה, ובעל/ת הסמכות היחידה לרשום תרופות פסיכיאטריות ולקבוע אבחנות רפואיות.
בפועל, שלושת המקצועות האלה - ורבים אחרים, כמו פסיכותרפיסטים בהכשרות שונות - יכולים להעניק טיפול נפשי איכותי דרך שיחה. השאלה 'מי הכי טוב' פחות רלוונטית מהשאלה 'מה אני צריך/ה כרגע'. אם יש חשד לצורך בטיפול תרופתי, פנייה לפסיכיאטר/ית (לצד או לפני טיפול דרך שיחה) מתאימה. אם יש צורך באבחון פסיכולוגי פורמלי (למשל לצורך ועדות, לימודים או תעסוקה), פסיכולוג/ית מוסמך/ת לכך. ואם החיפוש הוא אחר מרחב שבועי לעיבוד רגשי, שיחה מעמיקה, והבנה של דפוסים - עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת או פסיכותרפיסט/ית עשויים להתאים היטב.
אני עובדת סוציאלית קלינית (M.S.W.) ופסיכותרפיסטית בגישה פסיכודינמית, עם הכשרה משולבת בכלי CBT ו-Mindfulness. אני לא פסיכולוגית במובן הרישוי הפורמלי, ולא רופאה - ולכן אינני מבצעת אבחונים פסיכולוגיים פורמליים ואינני רושמת תרופות. במקרים שבהם אני מזהה שצורך כזה קיים, אני מפנה בהתאם, כחלק מהעבודה המשותפת ולא במקומה.
אם את/ה לא בטוח/ה למי לפנות - זה בסדר גמור להתחיל משיחת היכרות עם מטפל/ת שמדבר/ת אליך, ולתת לתהליך עצמו להבהיר אם יש צורך גם בגורם מקצועי נוסף לצידו. שיחה ראשונה אחת יכולה לחסוך הרבה התלבטות.
